בכירי עולם ה-HR הגיעו לכנס Talent Management

בכירי עולם ה-HR הגיעו לכנס Talent Management

מה זה בכלל Talent Management ולמה הוא ישדרג את מעמדו של מנהל משאבי האנוש בארגון - על כך ועוד דובר בכנס TM שנערך היום במלון דן פנורמה.

שיתוף
כנס Talent Management

מאות בכירים מעולם משאבי אנוש הגיעו לכנס  Talent Management  שנערך הבוקר (יום ב') במלון דן פנורמה בתל אביב וסקר את נושא ניהול הכישרון בארגון מזוויות שונות. בין הבאים נמנו סמכנ"לים למשאבי אנוש, מנהלי HR , יועצים בכירים ואנשי גיוס מחברות גדולות במשק דוגמת אמדוקס ושטראוס.

הכנס, שנערך על ידי סינריון ("לביא-טיימטק" לשעבר), לוטם ולומס (Lumesse), נפתח בהרצאה של יובל רכלבסקי, כיום יו"ר אתגר משאבי אנוש ולשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר, אשר הציג תמונה בעייתיות של נושא ניהול המשאב אנושי במגזר הציבורי.

כשמאחוריו ניסיון של כ-30 שנה במגזר הציבורי, רכלבסקי סיפר על מערכת אשר מקדמת עובדים על סמך קשרים אישיים וקשרים פוליטיים ואינה משקיעה בטיפוח הכישרונות שבקרבה. רכלבסקי מציין כי אומנם בכל זאת הצליחו לצמוח במגזר הציבורי, בעיקר במשרדי האוצר והמשפטים, אנשים מצוינים, אך זו ברוב המקרים תוצאה של מקריות, מזל וקיומם של אנשים מאוד מוכשרים שלא ניתן להתעלם מהם ולאו דווקא תוצר של מערכת מוסדרת לטיפוח כשרון.

"יש במגזר הציבורי אנשים נהדרים, אך מטריד אותי כל הכישרונות שהמערכת מפספסת בדרך", אמר רכלבסקי וקרא לשינוי הלך החשיבה וההתנהלות הפנימית במגזר.

כנס Talent Management

פרופ' אביעד רז, ראש המחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטת בן גוריון, פתח בציטוט של ג'ק וולץ' (Jack Welch)  מנכ"ל  General Electric לשעבר, שתהה: "אם היכולת התחרותית של החברה קשורה למשאבי אנוש ואם כישרונות הכרחיים להצלחת החברה, כיצד משאבי אנוש אינה הפונקציה החשובה ביותר בחברה?". פרופ' רז ציין כי תפקוד משאבי אנוש נפגע כי הוא מתקשה בחיבור לאסטרטגיית הארגון ולטענתו, ה- Talent Management אמור למלא את הפונקציה הזו.

[adrotate banner="27"] בהמשך הציג פרופ' רז שורה של מחקרים שהראו התאמה בין הטמעת תהליכים של ניהול כישרונות בארגון לבין שיפור בביצועים. לדבריו, המחקרים מראים קשר מובהק בין השקעה בטאלנט לבין תוצאות עסקיות. עם זאת, הוא ציין גם גישה אלטרנטיבית, הטוענת כי ההשקעה בטאלנט אינה זקוקה להוכחות – היא פשוט מוכיחה את עצמה. הנחת היסוד כאן היא שמדידה פרקטית של הצלחה, לא צריכה להיעשות אך ורק על פי ביצועיים עסקיים.

נגה שגב-נדיר, Talent  Management  Director  בשטראוס, הציגה את המודל לניהול הכישרון שאומץ בקבוצה. בחברה נבחרו 50 מנהלי מחלקות  – "הטופ-50", שנועדו לטיפוח אישי בהתאם לאתגרים והצרכים של החברה והיכולות של כל מנהל. לדברי שגב -נדיר, הטאלנט תמיד היה חשוב לארגון אבל כיום חשיבותו קריטית, הוא עושה את ההבדל בין ארגון שמצליח לבין כזה המתקשה. עוד היא ציינה את הצורך להיות תמיד עם היד על הדופק בעקבות השינויים הטכנולוגיים התכופים כיום, המכתיבים שינויים חברתיים ומשפיעים בסופו של דבר על הארגון (הרשתות החברתיות למשל).

"העולם משתנה לנו מול העיניים", הסבירה שגב-נדיר," דרך הרשתות החברתיות לכל אחד יש יכולת להשמיע קול ולהשפיע. זה יכול להכתיב דרישה לטאלנט מסוג שונה, מטווח גילאים ומרקע שונים, כזה שאני צריכה לחפש במקומות בהם לא חשבתי קודם לכן לחפש טאלנטים. זה דורש סוג אחר של ניהול טאלנט ויכולת להתנהל איתו נכון. אני צריכה לתכנן את הטאלנט שלי קדימה, לדמיין כמה מנהלים בכירים אצטרך בעתיד, כמה יש לי עכשיו, כמה אני צריכה להתחיל לפתח. צריך כל הזמן לתכנן את הטאלנט בארגן בהקשר לכל הפרמטרים האלה."

 כנס Talent Management

אחריה עלה לבמה סקוט מורטון מחברת לומס ( Lumesse) העולמית ששאל: מה זה בעצם ניהול טאלנט? וענה: מדובר בעצם בלהביא את האנשים הנכונים, למקום הנכון בזמן הנכון. (ראה גם ראיונות עם מת'יו פרקר (Matthew Parker) מנכ"ל חברת Lumesse: הצלחת הארגון היא נגזרת ישירה להצלחת מחלקת HR,  לא צריך להיות זבוב על הקיר בשביל לדעת מה העובדים חושבים עליך).

מורטון הציג את מערכת Talent Management של החברה, שמתחילה עכשיו לשווק את מוצריה בארץ באמצעות חברת סינריון ובשיתוף חברת לוטם. המערכת מספקת פתרון מלא לניהול הכישרון בארגון, כשמדובר בפתרון אחד מרכזי המסונכרן עם כל מערכות הארגון. מורטון ציין כי המערכת מתאימה את עצמה ללקוח, "אנחנו יכולים להתאים את המערכת כך שתענה לדרישות הספציפיות של כל לקוח, לא מנסים לכפות פתרון אחד לכולם".

ללומס, שבסיסה באנגליה, מעל 1,700 לקוחות ב-70 מדינות וכן שותפים ביותר מ-40 מדינות. נציגה בישראל, כאמור, היא סינריון.

נורית ברמן מקבוצת עמדה –השמת בכירים, הציגה את תחזיותיה לגבי העתיד בהסתמך על מחקרים מחו"ל בנושא, בעיקר מארה"ב.

ברמן ציינה כמה הנחות יסוד עתידיות שצפויות להשפיע באופן ישיר על עולם התעסוקה וניהול הכישרון, בהם הגידול בתוחלת החיים שתעמוד בקרוב על 90 שנה. פועל יוצא מכך היא שלא תתקיים יותר פרישה לגמלאות באופן המוכר לנו כיום, כי אנשים יהיו בריאים יותר וכן ירצו להמשיך לעבוד במשרות חלקיות, בעיקר מהבית. השורה התחתונה היא שאנחנו צפויים לעבוד עד גיל 75-80, מה שאומר שבאותו ארגון עשויים לעבוד יחדיו עובדים שפער הגילאים ביניהם יכול להגיע לכ-50 שנה! סוגיה שבהחלט יש לתת עליה את הדעת.

הנחת יסוד חשובה נוספת היא שהטאלנטים  של העתיד ישכירו שעות וכך גם הפורשים ימשיכו לעבוד. כמו כן, חלק גדול מהעובדים 'יגורו בענן', מצב שכבר קיים בחברות מסוימות בהן חלק מהעובדים עובדים לפחות חלק מהזמן מהבית.

נעל את הכנס עופר לוי, יו"ר לוטם אסטרטגיות, שענה לשאלות המשתתפים שהוזרמו במהלך האירוע למספר טלפון מיוחד. לוי התייחס בעיקר לנושא ניהול השינוי בארגון, שלדבריו הוא בעצם "ניהול אי-השוויון" וציין בין היתר, כי לצורך יישום מוצלח של ניהול כישרונות, יש צורך בקיומה של אסטרטגיה ברורה של ניהול משאבי אנוש בארגון.

הנחה את הכנס "מהנדס המחשבות" ליאור מנור, שאומנם לא קרא מחשבות כהרגלו, אבל הוסיף נופך שונה וקליל יותר למושג 'טאלנט'. 

2 תגובות

  1. היום הייתי בכנס מדהים שארגנו חברות HRUS,לומיניס לוטם וסינריון. אני וותיק קרבות כנסים וימי עיון כבר יותר מ30 שנה אבל הכנס היום שנטו כלל אולי3.5 שעות , ידע לטפל בנושא שהררי מילים נשפכו עליו בצורות שונות ובשמות שונים בדור האחרון בצורה שמזמן לא שמעתי. כל מרצה הוסיף נדבך חדש על קודמו וכולם בלי יוצא מן הכלל היו חדים מעניינים וענייניים . לשם שינוי אף אחד לא חזר על דברים ידועים ואף אחד לא התחבא מאחורי קלישאות. היה פשוט מהנה ומלמד. תודה למי שהזמין אותי ואת חבריי.

  2. שמחה על השתתפותי בכנס שהאיר את הנושא מזויות חדשות. החל במחקרים שהציג פרו' אביעד רז המראים קשר מובהק בין השקעה בטאלנט לבין תוצאות עסקיות. כך גם במודל לניהול הכישרון שאומץ בקבוצת שטראוס לטיפוח ה- 50TOP כפי שהציגה נגה שגב-נדיר ובכלל המרצים חידשו, לא חזרו על דברים ידועים והכנס היה פורה ומהנה.

השאר תגובה