ביה"ד בוחן את תביעות ההתעמרות תחת המטרייה של תום לב וחובת ההגינות...

ביה"ד בוחן את תביעות ההתעמרות תחת המטרייה של תום לב וחובת ההגינות / הדס גייפמן

שיתוף
קובי חתן

עו"ד קובי חתן: "ביה"ד משתמש בהצעת החוק בנושא התעמרות במקום העבודה כדי לשרטט פחות או יותר את הגבולות של מה זה התעמרות בעבודה, לעומת מהו ניהול שהוא קצת יותר תקיף.

"בשנת 2015 היתה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, שעד היום לא הבשילה לכדי חקיקה של הכנסת. כך שבפועל, אין כיום חוק שאוסר התעמרות בעבודה", כך אומר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה, בשיחה לקראת הרצאתו ביום עיון שיתקיים ב-19 בנובמבר.

"למרות זאת מגיעות תביעות לבתי הדין בנושא הזה, ובית הדין לעבודה בוחן אותן תחת המטרייה של תום לב ביחסי עבודה וחובת ההגינות.

"למעשה, בית הדין משתמש בהצעת החוק בנושא התעמרות במקום העבודה כדי לשרטט פחות או יותר את הגבולות של מה זה התעמרות בעבודה, לעומת מהו ניהול שהוא קצת יותר תקיף".

לדברי עו"ד חתן, "פסק דין מאוד בולט שהיה בתקופה האחרונה הוא פסק הדין בעניינו של בני נפתלי ופסק דין נוסף היה בעניין של גיא אליהו, שניהם עבדו במעון ראש המשלה. במסגרת פסקי הדין נאמר, כי אף על פי שאי אפשר לקבוע פיצוי מכוח הצעת החוק, הרי שעדיין ניתן להעניק להם פיצויים מכוח הפרת חובת תום הלב ביחסי עבודה.

"אלו הם פסקי הדין שניתנו בירושלים. ואנחנו רואים שגם בבתי דין אחרים בארץ ניתנים יותר ויותר פסקי דין שעוסקים בנושא של התעמרות בעבודה. אבל גם בהם, מדובר בפיצוי שנפסק בגין עגמת נפש כתוצאה מהפרת חובות תום הלב ביחסי העבודה".

מהי למעשה התעמרות? איזה סוג של התנהגות מוגדר כהתעמרות במקום העבודה?

"מעיון בפסיקה וגם בהצעת החוק עולה, כי התעמרות בעבודה היא התנהגות שאינה פיזית, שחוזרת על עצמה במסגרת העבודה ושהיא מטרידה, משפילה ופוגעת בעובד מסוים או בקבוצת עובדים.

"התנהגות זו יכולה להיות מצד המעסיק עצמו או מצד עובדים אחרים במקום העבודה כלפי עובד מסוים. הדוגמאות הנפוצות להתעמרות הן צעקות וקללות כלפי העובד, התעלמות ממנו, אי מתן משימות, גרימה לבידוד או חרם במקום העבודה, איסורים משפילים על העובד כמו למשל אסור לו לקום מהכיסא במהלך יום העבודה, או שאסור לו לדבר עם עובדים אחרים, או אסור לו להכין קפה וכדומה. איסורים בלתי סבירים.

"דוגמאות אחרות להתעמרות במקום העבודה הן משימות משפילות, ביקורת מוגזמת, הפקעת סמכויות, חדירת יתר לפרטיות ועוד. כל הדברים האלה יכולים להיות התעמרות בעבודה. גם מבטים רוויי שנאה מצד המנהל, שנחשבת להבעת הבעת חוסר שביעות רצון מתמדת מהעובד.

"הנקודה החשובה היא לשים לב להיבט של החזרתיות. כלומר אירוע חריג וחד פעמי לא מהווה התעמרות. צריכים להיות מספר אירועים שחוזרים על עצמם. המטרה היא לא לתפוס אדם בגלל פליטת פה לא מוצלחת ולקבוע שהתעמר בעובדים שלו".

האם יכול להיות מצב שבו מנהל לא יודע שהוא מתעמר או לא התכוון להתעמר ובכל זאת יש בסיס לתבוע אותו על התעמרות?

"בוודאי. המבחן כאן יהיה מבחן האדם הסביר. האם בנסיבות העניין, אדם סביר יראה בהתנהגות התעמרות. יכול להיות שמבחינת המנהל, העובדה שהוא משקיף באופן תמידי על עובד מסוים ובוחן כל צעד ושעל שלו, זו התנהלות סבירה. אבל על התנהגות כזאת הפסיקה קבעה שמדובר בהתעמרות".

תוכלו לפגוש את עו"ד קובי חתן ולשמוע עוד על נושאי הרצאתו ביום העיון שיתקיים ב-19 בנובמבר.

 

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה