ארה"ב: האסירים גונבים פרנסה מאזרחים שומרי חוק

ארה"ב: האסירים גונבים פרנסה מאזרחים שומרי חוק

ארה"ב: תחרות בלתי הוגנת בין יצרנים פרטיים למפעלי רשות בתי הסוהר, על חוזים ממשלתיים, עולה לסדר היום הציבורי

שיתוף
שכר מינימום
שכר מינימום

המפעלים הפרטיים בארה"ב מתקשים להתחורת במפעלים המנוהלים על ידי רשות בתי הסוהר היות ושכר העבודה של האסירים נמוך בעשרות אחוזים ובנוסף, הממשל כיום נותן עדיפות למפעלי בתי הסוהר על פני יצרנים פרטיים.

כך לדוגמה, המפעל לייצור מדים צבאיים במדינת טנסי עבד על בסיס חוזה עם משרד ההגנה האמריקאי במשך שנים. בסוף 2011 נודע להנהלת המפעל כי משרד ההגנה לא מתכוון לחדש את החוזה (בתקציב של 45 מיליון דולר). הסיבה להפסקת ההתקשרות לא הייתה העובדה שמשרד ההגנה אינו נזקק יותר למדים או שנתקבלה החלטה אסטרטגית לייצא את הייצור למדינות מתפתחות להוזיל עלויות. לאחר בדיקה מעמיקה, הסתבר למנהל הפיננסי של המפעל, סטיב אייסן, כי המפעל הפסיד את התקציב למפעל של מערכת בתי הסוהר.

מפעלים פדרליים בהם מועסקים אסירים בשכר של 23 עד 1.15 סנט לשעה (המהווים 5%-15% משכר המינימום השעתי), אינם צריכים לחשוש מתחרות מצד המגזר הציבורי. בנוסף על העובדה שהם צוברים יתרון תחרותי עצום בשל שכר השעתי הנמוך בעשרות אחוזים והעובדה שהם אינם כפופים לחוקי עבודה שונים (בטיחות וגהות, חוקי שעות עבודה ומנוחה וחוקי איגודים מקצועיים) מנהלי המפעלים של מערכות בתי הכלא נהנים מרשת ביטחון שמעניקה להם המדינה – המדינה מחויבת לתת להם עדיפות על פני מפעלים פרטיים גם אם הם לא מציעים את המחירים הנמוכים ביותר.

למפעלים המנוהלים על ידי רשות בתי הסוהר אסור לפעול למטרות רווח מול השוק הפרטי כך שהם אינם מהווים איום על מפעלים יצרניים הפונים לשוק האזרחי אולם הם מהווים איום קונקרטי על מפעלים שמייצרים בלעדית או שחלק מהפעילות היצרנית שלהם מופנית למגזר הממשלתי/בטחוני.

אמנם המפעלים של הנהלת בתי הסוהר פועלים מזה דורות, בשנים האחרונות הם נהנים מתמיכה גוברת מצד גופים ממשלתיים ומאידך, היצרנים הפרטיים נחושים כיום יותר מבעבר להילחם או לשמור על נתח השוק.

לפני חודש דווח בערוץ התקשורת כי ה-FBI שוקלים לייצר מעילי רוח (כמו זה שלובש הנשיא). החברה הפרטית שמייצרת מעילי רוח הקימה תרעומת והנושא נידון בישיבה בסנאט, בה הכריז בכיר ב-FBI כי הוא מתכוון לטרפד את היוזמה לייצר מעילי רוח כדי לא לפגוע בנתח השוק של המפעל הפרטי המייצר אותם כיום. 

במקביל, התגבשה אד-הוק קואליציה של מקבלי החלטות ובעלי השפעה, המגבשים בימים אלו הצעת חוק שתמנע מהמדינה לתת עדיפות למפעלי רשות בתי הסוהר וכן שתבטיח כי חלק מהייצור עבור גופי הממשלה יתבצע במפעלים פרטיים. בנוסף, פועלים חברי הקואליציה להשוות בין תנאי העבודה של האסירים, מבחינת חוקי בטיחות וגהות, חוקי עבודה ומנוחה וכיו"ב, כדי להקל על היצרנים הפרטיים (הכפופים לחוקי עבודה אלו) להתחרות במפעלי בתי הסוהר ובנוסף, הם מקדמים חקיקה להעלות את שכר המינימום השעתי של האסירים ל-2.5 דולר לפחות (המהווים כ-44% משכר המינימום השעתי).

סטיב אייסון, מנהל מפעל המדים בטנסי, שאיבד השנה את החוזה עם משרד ההגנה לטובת מפעל בתי הסוהר, מסר לעיתונות כי המפעל נאלץ לפטר 100 עובדים בעקבות סיום החוזה "100 אזרחים למופת, שעבדו קשה לפרנסתם, איבדו את עבודתם. המדינה שלנו לוקחת אוכל מהפיות של האזרחים הטובים שמוכנים לעבוד קשה וזאת כדי לעודד מערכת עבדות וניצול. אנשים שצריכים להאכיל משפחות אינם יכולים להתחרות בעבדים ו/או באסירים. האזרחים שומרי החוק תמיד ירוויחו יותר ולכן – הם תמיד יפסידו. בסוף היום, לאסירים שחטאו ופשעו יש עבודה ולאזרחים למופת אין. זו מערכת מעוותת והממשלה חייבת לספק פתרון ולתמוך במגזר הפרטי, היום יותר מתמיד."

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה